פרק 1

רוח החסד. האדון שפך ללא ספק חסד רב על השירות שלנו. הוא העביר אותנו דרך האש, אך תמיד הוכיח את נאמנותו. ראינו את מעשי אלוהינו והכרנו את כוחו של דבר האלוהים. הוא גילה לנו את סוד המשיח, שהוא המשיח בתוכנו, תקוות הכבוד.

האדון נתן לנו ליהנות מאוד מההספקה של הסדר השליחי. הוא הוכיח לנו שזו הדרך היחידה שבה אמת דבר האלוהים נחשפת ומושרשת בקהילה. עם זאת, יש רבים המטיפים את ישוע, אך אין להם הבנה נכונה של מה שהם משרתים. אכן רבים קיבלו אמיתות, אך דרך הסדר השליחי האמיתות הללו מוצבות בפרספקטיבה.

עיוות החסד

החסד הוא אחת מאותן תורות שמלמדים עליהן ללא הרף בעולם הקהילה. עם זאת, יש כאלה שמסלפים את הבשורה ומטיפים לחסד כאילו הוא היתר לחטוא.

יש תורה כוזבת שרבים מלמדים, הנקראת "פעם נושע, תמיד נושע". היא מבקשת לטרוף את גוף המשיח, בכך שהיא מתירה לבני אלוהים, המלאים ברוח הקודש, המתקדשים והנושעים, לפנות מקום לחטא. התורה הזו מתמקדת בהסרת העונש על החטא. היא מלמדת שהחסד הוא העובדה שישוע כבר ספג על הצלב את כל עונשי החטא, כדי שלא ניענש על החטאים שאנו עושים מדי יום. יש אף הנוקטים בקיצוניות נוספת של תורה זו, ואומרים שאין גיהינום, יש רק שמיים. רומים 6:1-2 - מה נאמר אפוא? האם נמשיך בחטא כדי שהחסד ירבה? חלילה. אנו שמתנו לחטא, איך נוכל עוד לחיות בו?

אלה שנמצאים בהתחברות אמיתית עם האב יודעים שזו דוקטרינה מגוחכת. ובכל זאת, היא שלטה בגוף המשיח במשך שנים. יש כל כך הרבה קטעים בכתבי הקודש שמפריכים את הדוקטרינה הזו, ועם זאת מטיפים מפרשים את דבר האלוהים באופן סמלי ומעוותים אותו, אף על פי שאסור לגעת בו ולסלף אותו.

יהודה ⁦1:4⁩

כי התגנבו לבוא מקצת אנשים הכתובים מאז למשפט הזה אנשי רשע ההפכים את חסד אלהינו לזמה וכפרים באלהים המשל היחיד ובאדנינו ישוע המשיח׃

חסד אמיתי מכוון אותנו אל הכחשה עצמית, ואולם יש אשר אכן התגנבו אל בית האמונה ואפשרו לחטא למשול בשם האלוהים. אוי גדול לאלה המסלפים את דרכי האדון הישרות. גזר דינם צודק. אולם האלוהים מלא רחמים כלפי כל אדם אשר יפתח את לבו לשמוע את האמת, כל עוד הוא מוכן לשוב מדרכיו.

מהו חסד?

אם החסד אינו רשות לחטוא כרצוננו, מהו אפוא החסד? ובכן, הבנה אמיתית אפשר למצוא רק בכתבי הקודש. בואו אחריי ונצלול אל רז המשיח.

החסד הוא השפעת האלוהים בלב, השפעה המתגלה בחיינו: זו אמת, ופירושה שהחסד הוא הרבה יותר ממותו של ישוע על הצלב למען חטאי העולם. הוא יצירתה של הקהילה, משכן קדוש שבו האב שוכן בקרב עמו.

עברים ⁦10:16-23⁩

16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃

17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

18 והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

21 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

22 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

23 נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃

צלב המשיח היה הקרבן האחרון על החטא. אין עוד זבחים שיש להקריב, ואם יוקרבו כאלה, האב לא יקבל אותם. המשיח הוא תכלית התורה, כדי שיקים את החסד כדרך היחידה אל האב. הוא שם את דבר האלוהים בלבנו בעת הישועה, והסיר את חטאי עברנו. הבחינו בחסד האלוהים. לאחר שפשטנו את האדם הישן, נפשנו יכולה להיכנס בביטחון אל קודש הקודשים, הוא רוח האלוהים, ולקבל חיי עולם. הנפש מחוברת אל האדון. היא נמצאת עם המשיח, חיה בתוך אלוהים חי.

האדם החדש הוא הדרך החדשה והחיה שהוקדשה עבורנו על ידי מות גופינו ותחייתם בעת הישועה. כעת ישוע נשאר בתוך הבשר ככהן על הבשר, שהוא מקדש האלוהים. מכיוון שהוא נמצא בבשר, אנו יכולים לציית לאלוהים בלי לפחד מפני החטא. להיות משוחררים משעבוד החטא ומסוגלים לחיות חיים ללא חטא: זהו חסד גדול.

עברים ⁦10:24-26⁩

24 ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

25 ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

26 שכן אם נחטא בזדון לאחר שקיבלנו את דעת האמת, לא נותר עוד זבח על חטאים. כאן העניין נבחן הלכה למעשה. פאולוס מכריז שאם נחליט בזדון לחטוא לאחר שקיבלנו את רוח הקודש ואת דעת האמת, אין ודאות שלא נידחה. לא נותרו עוד זבחים להקריב. החסד אינו יכול להושיע את מי שחוטא בזדון. אלוהים יכול ברחמיו לבחור לסלוח למישהו מתוך ידיעתו את לבו של אותו אדם, אך אין הוא מחויב לכך.

חנניה ושפירה מתו שניהם אחרי ששיקרו. הם חטאו בזדון נגד האלוהים ובכך ניסו את חסדו. ברור מאוד שהם לא הגיעו לשמים, אף על פי שהיו חברים באמונה. לא החסד ולא הצדקה של עברם יכלו להושיע אותם ביום אידם.

עברים ⁦10:27-29⁩

27 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

28 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

29 עד כמה עונש חמור יותר, לדעתכם, יהיה ראוי לאדם שרמס את בן האלוהים, וחשב את דם הברית, שבו הוקדש, לדבר חול, וחירף את רוח החסד? אני מאמין שהקטע הזה בכתבי הקודש הרס לחלוטין את תורת החסד המזויפת. הוא אומר בבירור שיש עונש חמור יותר לאלה שדחו את דבר האלוהים. איננו יכולים, כבני האלוהים, לחרף את רוח הקודש ולצאת מזה ללא עונש. אך אכן יש גמול צודק על המעשים שנעשו בהבשר שלנו.

רוח החסד

עברים ⁦10:29⁩

כמה חמור יותר, לדעתכם, יהיה העונש שיימצא ראוי לו מי שרמס את בן האלוהים, ראה בדם הברית, שבו התקדש, דבר חולין, ובזה לרוח החסד? רוח החסד היא רוח הקודש. ישוע שב לארץ בזמננו בדמות רוח הקודש. חייו נגלו כדי להסיר את חטאי העולם. עם זאת, כאשר אנו מקבלים את רוח הקודש, הוא שוכן בבשרנו כדי שנהיה שותפים לטבע האלוהי. אכן אין די לימוד בנושא זה. לעולם איננו שומעים דרשות המתמקדות בטבע האלוהי שלנו. זה כמעט כאילו רועים ומנהיגים אחרים בקהילה חוששים לומר שיש לנו את הטבע האלוהי של אלוהינו. ללמד דבר כזה יחייב אותנו גם לקבל את העובדה שאנו אכן צאצאיו של אלוהים. אימוץ האמת הזאת יאלץ אותנו לפתוח את הדלת לאמת נוספת המכריזה: ‘כמוהו כן אנחנו’.

יוחנן א ⁦3:8-10⁩

8 והעשה חטא מן השטן הוא כי השטן חטא מראש לזאת נגלה בן האלהים להפר את פעלות השטן׃

9 כל הנולד מאלהים לא יחטא כי זרעו בו יקום ולא יוכל לחטא כי מאלהים נולד׃

10 ונודעו בזאת בני האלהים ובני השטן כל איש אשר לא יעשה צדקה איננו מאלהים וכן כל אשר לא יאהב את אחיו׃

לעיל אנו רואים את מטרתה של רוח החסד.

1. הוא התגלה כדי להשמיד את מעשי השטן בתוך הבשר שלנו, על ידי הפשטת האדם הישן.
2. לאחר שהשמיד את האדם הישן, הוא הקים לתחייה את גופינו ונשאר בהם, כדי שלעולם לא יחטאו נגדנו כפי שעשה האדם הישן.

לכן נשלחה רוח החסד כדי שלעולם לא נחטא עוד נגד האב. הבה נמשיך לבחון את רוח החסד לאור ההתגלות של המשיח.

רומים ⁦5:12-15⁩

12 לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם והמות בעקב החטא וכן עבר המות על כל בני אדם מפני אשר כלם חטאו׃

13 כי עד זמן התורה היה החטא בעולם אך לא יחשב חטא באין תורה׃

14 אולם המות מלך מאדם עד משה גם על אלה אשר לא חטאו בדמיון עברת אדם הראשון אשר הוא דמות העתיד לבוא׃

15 אך לא כדבר הפשע דבר המתנה כי אם בפשע האחד מתו הרבים אף כי חסד אלהים ומתנתו עדפו ערוף לרבים בחסד האדם האחד ישוע המשיח׃

כאשר אדם הראשון חטא, כל המין האנושי נגזר עליו דין. בחטאו הובא גזר הדין על העולם. לעומת זאת, ישוע המשיח ביסס את החסד על פני האדמה, כדי שהאנושות תוכל להיוושע. חטאו של אדם הוא שהפריד בין האדם לאלוהים, אולם חסדו של ישוע המשיח הוא שהשיב אותנו אל אלוהים. עם זאת, איננו יכולים לעצור שם. החסד נמשך עד ישועת הנפש. אם הנפש מאפשרת לחסד לפעול בחייה, היא תיוושע על ידו יום אחד. אל הרומים ה׳ 16-17

16 ולא כמו שהיה באחד שחטא, כך המתנה: כי המשפט בא בגלל אחד להרשעה, אבל מתנת החינם באה אחרי פשעים רבים להצדקה.

17 כִּי אִם בְּפֶשַׁע שֶׁל אָדָם אֶחָד מָלַךְ הַמָּוֶת דֶּרֶךְ אוֹתוֹ אֶחָד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֵלֶּה הַמְקַבְּלִים שֶׁפַע שֶׁל חֶסֶד וְשֶׁל מַתְּנַת הַצְּדָקָה יִמְלְכוּ בַּחַיִּים דֶּרֶךְ הָאֶחָד, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.)

איננו יכולים להיות מוצדקים בצדקתנו שלנו או במעשינו, אלא חסד ישוע המשיח הוא המצדיק אותנו. עם זאת, החסד אינו נעצר במותו של ישוע המשיח; החסד הוא חיי המשיח המתממשים בבשרנו. החיים האלה הם שיושיעו את נפשותינו. אל הרומים 5:18-19

18 לכן, כשם שבפשעו של אחד בא משפט על כל בני האדם להרשעה, כך גם בצדקתו של אחד באה המתנה החינמית על כל בני האדם להצדקת חיים.

19 כי כשם שעל ידי אי-ציותו של אדם אחד נעשו רבים חוטאים, כך על ידי ציותו של האחד ייעשו רבים צדיקים.

ישוע יחיה חיי צדקה וציות בכל גוף שבו הוא נמצא. הוא לעולם לא יחטא נגד האב. זוהי הצדקה, השלום והשמחה הנשפכים על בני האלוהים. זהו מנוס הנפשות מהשחיתות של העולם הזה. זו מנוחה לנפש והצדקה לכך שתחיה. החסד הוא חייו חסרי החטא של ישוע המשיח, שאותם הוא חי דרך כלי החרס שלנו לישועת נפשותינו.

רומים ⁦5:20-21⁩

20 אבל התורה נכנסה למען ירבה הפשע ובאשר רבה החטא עדף ממנו החסד׃

21 כדי שכשם שהחטא מלך למוות, כך גם החסד ימלוך דרך הצדקה לחיי עולם על ידי ישוע המשיח אדוננו. עתה החסד מולך בגופינו התמותים. אנו אלה שנכנסו אל מנוחת האדון. חדלנו מעמלנו שלנו. חשבנו את עצמנו למתים כדי שחיי המשיח יתגלו בנו. פעם רב החטא בבשרנו עד מותו של האדם הישן. אולם נימולנו במילתו של המשיח והוחיינו על ידי הרוח, כדי שחסד האלוהים ירבה בנו עוד הרבה יותר. רומים 6:1-2

1 מה נאמר אפוא? האם נוסיף לחטוא כדי שהחסד ירבה?

2 חלילה! אנו, אשר מתנו לחטא, איך נוסיף לחיות בו?

האלוהים אוסר עלינו כעת לחטוא. שפע החסד הוא חיי המשיח המתגלים בתוכנו. החטא מונע מחיי המשיח להתגלות דרך גופינו. במילים אחרות, אי אפשר לומר שיש לנו התחברות עם האלוהים ובו בזמן להתהלך בחושך. החסד אינו מתרבה בגלל חטאינו, אלא בגלל ציותנו.