פרק 4

בחסד, באמצעות אמונה. האמונה היא פעולתה של רוח הקודש בתוכנו, והיא באה לידי ביטוי בציות שלנו לרוח. לכן, החסד הוא שמביא לנו ישועה באמצעות ציותנו לרוח הקודש. אפסים 2:8-10

8 כי בחסד אתם נושעים על ידי אמונה, וזה לא מכם: מתנת האלוהים היא.

9 לֹא מִמַּעֲשִׂים, כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יִתְהַלֵּל.

10 כי אנחנו מעשה ידיו, נבראנו במשיח ישוע למעשים טובים, אשר אלוהים הכין מראש כדי שנתהלך בהם.

החסד הוא החיים שהמשיח קבע מראש לחיות דרך גופנו, ואולם אמונתנו היא הציות שלנו לחיים האלה. דווקא כאשר אנו מצייתים לחסד האלוהים שבתוכנו, החיים מתגלים דרכנו. מעשי הנפש אינם יכולים לרצות את האלוהים, אך יש מעשים של חסד: המעשים הטובים שישוע מבצע דרך הבשר שלנו.

יוחנן ⁦6:29⁩

ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃

יש מלאכה אחת שניתנה לנפש: להאמין. האמונה היא יותר... אל הרומאים 5:21: כשם שהחטא מלך למוות, כך גם החסד ימלוך באמצעות הצדקה לחיי עולם על ידי ישוע המשיח אדוננו.

בחסד באמצעות אמונה 19

מאשר החזקת אצבעות בתקווה שהאלוהים יעשה דבר מה; זהו הציות שלנו לאב והסכמתנו לרצונו. איננו יכולים לומר שאנו מאמינים לאלוהים אם איננו מצייתים לו. כאשר הנפש מצייתת, המשיח יעשה את כל המעשים הטובים הדרושים כדי להושיע אותה. כך אנו נושעים בחסדו.

הבה נשווה בין שני קטעים אלה מכתבי הקודש: אל הרומים 5:10 "כִּי אִם בִּהְיוֹתֵנוּ אוֹיְבִים נִתְפַּיַּסְנוּ עִם הָאֱלֹהִים בְּמוֹת בְּנוֹ, קַל וָחֹמֶר, לְאַחַר שֶׁנִּתְפַּיַּסְנוּ, נִוָּשַׁע בְּחַיָּיו." אל האפסיים 2:5 "גַּם כְּשֶׁהָיִינוּ מֵתִים בַּחֲטָאִים, הֶחֱיָה אוֹתָנוּ יַחַד עִם הַמָּשִׁיחַ (בְּחֶסֶד אַתֶּם נוֹשָׁעִים)."

שוב, החיים שישוע חי דרך הבשר שלנו הם שיושיעו את נפשותינו. לאחר שאמרנו זאת, כל אחד מאיתנו קיבל הקצאה או מידה של חסד על פי קריאת המשיח בתוכנו. אפסים 3:1-5

1 לשם כך אני פאולוס, אסירו של ישוע המשיח למענכם הגויים,

2 אם אכן שמעתם על אחריות ניהול חסד האלוהים שהוטלה עליי למענכם:

3 וכיצד שבגילוי הודע לי הרז, (כפי שכתבתי לפני כן בקצרה,

4 ועל ידי כך, בקראכם, תוכלו להבין את ידיעתי בסוד המשיח)

5 אשר בדורות אחרים לא הודע לבני האדם, כפי שהוא נגלה עתה לשליחיו ולנביאיו הקדושים על ידי הרוח; פאולוס מכין את הרקע כשהוא מביא אותנו להבין שנפשו הייתה בתוך רוח ישוע המשיח (או כלואה בה ובידיה). עם זאת, הוא ממשיך ומודיע לנו מדוע היה בבשר עם המשיח. תכליתו, מידתו וייעודו היו השליחות. זו הייתה הנהגת החסד שניתנה לפאולוס. במילים אחרות, החיים ו/או המתנה שישוע המשיח גילה דרך גופו של פאולוס היו השליחות אל הגויים. אפסים 4:7-8

7 אך לכל אחד מאיתנו ניתן החסד לפי מידת מתנתו של המשיח.

8 לכן הוא אומר: "בעלותו למרום, שבה שבי ונתן מתנות לבני אדם."

שוב האב מאמת את דברו. המידה מתייחסת אל

בחסד באמצעות אמונה 20

חיים שישוע יחיה דרך גוף מסוים. כתבי הקודש אומרים שקיבלנו את מידת מתנת המשיח. עכשיו ישוע יכול לחיות כל חיים שיבחר, ולהשתמש בכל מתנה שיראה לנכון לשירותו. החיים שהוא מתכוון לחיות הם החסד שאנו מקבלים.

אני מקווה שאנו רואים את החסד מנקודת המבט של אלוהים. במשך זמן רב כל כך סילפנו את דבר האלוהים ופינינו מקום לחטא. אולם לפי דבר האלוהים אנו רואים שהחסד אינו בא כדי שהחטא ירבה, אלא החטא הוא הפרת החסד. אל לנו להילחם בחיים שהמשיח התכוון לחיות דרכנו. לעיתים קרובות אנו חושבים שאנו יודעים כיצד דבר מה צריך להתנהל, אך דרכנו לא תושיע אותנו. אני מאמין שהקטע הבא מכתבי הקודש מתקשר באמת לגילוי החסד:

קורינתים ב ⁦12:7-9⁩

7 ולמען אשר לא אתרומם ברב גדל החזינות נתן לי סלון בבשרי מלאך השטן להכתני באגרוף למען לא אתרומם׃

8 על זאת התחננתי שלש פעמים אל האדון להסירו ממני׃

9 ויאמר אלי די לך חסדי כי בחלשה תשלם גבורתי על כן שמח לבי להתהלל בחלשותי למען תשרה עלי גבורת המשיח׃

פאולוס נמשח מאוד על ידי האדון. לכן שלח לו האדון מכה, כדי שלא יתנשא יתר על המידה; ואולם, התבוננו ברגשותיו של פאולוס. הוא התפלל שלוש פעמים שהמכה תוסר ממנו. המכה עיכבה אותו פעמים רבות. הוא נותר תקוע במקומות שונים, הותקף בידי חיות, הוכה, ספינתו נטרפה וכן הלאה: כל אלה לקחו זמן, זמן שהיה יכול לנצל כדי לשרת. הוא התפלל, למען האדון (ולא למען עצמו), שהמכה תוסר ממנו. ואולם האדון השיב באומרו: "דַּי לְךָ חסדי." האדון רצה שפאולוס יתנחם בכך שכל חיים שהמשיח החליט לחיות דרך בשרו היו בדיוק מה שנדרש כדי להושיע את נפשו. הוא נותן לפאולוס לדעת שחסדו כולל גם סבל, ואולם אם ישוע חי דרך גופו, זה כל מה שהוא צריך (די).

תורת החסד היא עוצמתית כל כך. היא אינה מצדדת בחטא, אלא היא התגלמות של צדקה. החסד מאפשר לנו לחדול מעמלנו שלנו לרצות את האלוהים; וחייו הקדושים של המשיח, המתגלים דרך בשרנו מתוך ציות לאמונת בנו, יושיעו אותנו. הו, כמה נפלא החסד!