פרק 5: זו לא אשמתך

זכור שישוע אמר: "אתם מאביכם השטן, ואת תאוות אביכם אתם רוצים לעשות." (יוחנן 8:44). גופך הפך להתגלמות של רוח העוון. אינך רק מתנהג כגבר או כאישה, אלא נטלת על עצמך את דמותו של המין השני. יש לך גוף של גבר, אך נפש שעוותה בידי רוח סדום (הרוח המעוותת את הגבר), ואתה ממש מרגיש כאישה. יש לך תשוקות של אישה. אתה אוהב דברים של בנות, ובעיקר אתה אוהב את תשומת הלב של גברים אחרים.

כך גם לגבי האישה שנפשה עוותה בידי השטן. גם את אינך מעמידה פנים ואינך מנסה להפוך לגבר. נטלת על עצמך את רוחו של גבר. היא חיה בתוכך. היא גורמת לך להרגיש גברית, או גברתנית. היא גורמת לך לחשוק במפגשים מיניים עם נשים. אבל הרוחות ההומוסקסואליות חכמות בשבי שהן מטילות.

זו לא אשמתך

הם יהפכו נשים יפות ללסבית מבלי לשנות את מראָהּ למראה גברי. הדבר הגברי היחיד בה הוא העובדה שהיא מתאווה לקיים יחסי מין עם נשים אחרות.

גם לגברים מסוימים מותר לשמור על גבריותם האיתנה, כפי שאנו רואים אצל שחקני פוטבול, נהגי משאיות או פועלי בניין, וכן אצל סלבריטאים. הפעם היחידה שבה השבי שלהם נחשף היא כשהם במיטה עם גבר אחר.

אבל זו לא אשמתך. זכור, אתה תעשה את תאוותיו של השטן.

רוחות הומוסקסואליות מפיקות נשיפה שגורמת לאחרים לחוש בנוכחות של המגדר שהן מנסות להציג. לדוגמה, אישה בעלת תווי פנים נשיים יפים בעליל, הנתונה להשפעה רעה זו, תגרום לאחרים להרגיש כאילו הם בנוכחות של נער או גבר. מדוע זה כך? התשובה היא שהרוחות הללו נכנסות אל הגוף עם אופי משלהן. מה שהעולם והקהילה מכנים מניירות הוא למעשה האופי של רוח ההומוסקסואליות האוחזת בגוף. שוב אני אומר: "זו לא אשמתך."

גם כאשר אתה מחליט להימנע ממפגשים מיניים סוטים, מנהגיה או אופייה של אותה רוח נשארים זהים. זהו כוחה של רוח השטן. היא הופכת את דרכיה (אופייה או מנהגיה) לטבעיות בעיניך.

במחשבתך אתה מרגיש כאילו אתה נמצא בגוף הלא נכון. אם אתה גבר, אתה באמת מרגיש כאילו יש בך נשמה של אישה. ואם את אישה, את באמת מרגישה כאילו יש בך נשמה של גבר. אפילו גינוי אינו חזק מספיק כדי לשנות את התחושות האלה. התחושות האלה הן גילוי של השבי שלך. אתה נושא את צלמו המדויק של מי ששבה אותך. גופך הוא מקדשו של השטן.

זו לא אשמתך