לפני יום האדון: שובו של המשיח ומשפטי החצוצרות

אחת ההבחנות החשובות ביותר בכל הנבואה המקראית היא ההבדל בין שובו של המשיח לבין יום ה'. אלה אינם אותו אירוע, והבלבול ביניהם הוביל לאי הבנה עצומה בנוגע לסדר אירועי אחרית הימים ולתפקידה של הקהילה בתוכם. הרשו לי להציג זאת בצורה הברורה ביותר שאני מסוגל, משום שהבנתכם את ציר הזמן הזה תשפיע ישירות על האופן שבו תחיו בימים הבאים.

כשהמשיח ישוב, הוא אינו בא תחילה אל הארץ. תנו לזה לחלחל לרגע. הופעתו הראשונה אינה נחיתה על הר הזיתים. הופעתו הראשונה היא בשמים. הוא עוצר בעננים, וכל עין תראה אותו. ההתגלות א׳:ז׳ מכריזה: 'הנה הוא בא עם העננים, וכל עין תראה אותו, וגם אלה אשר דקרו אותו; וכל משפחות הארץ יקוננו עליו.' זהו אירוע עולמי, גלוי ובלתי ניתן להכחשה. איש לא יחמיץ אותו. איש לא יוכל להסביר אותו ולבטל אותו בהסברים. המשיח המפואר יופיע בשמים, והקהילה, אלה שיהיו חיים ונותרים, תיחטף מעלה כדי להיפגש איתו באוויר.

תסלוניקים א' 4:16-17 מתאר זאת כך: 'כִּי הָאָדוֹן עַצְמוֹ יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם בִּתְרוּעָה, בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים וּבְשׁוֹפָרוֹ שֶׁל אֱלוֹהִים, וְהַמֵּתִים בַּמָּשִׁיחַ יָקוּמוּ תְּחִלָּה. אַחַר כָּךְ אָנוּ הַחַיִּים הַנִּשְׁאָרִים נִלָּקַח יַחַד אִתָּם בֶּעָנָנִים לִקְרַאת הָאָדוֹן בָּאֲוִיר, וְכָךְ נִהְיֶה עִם הָאָדוֹן תָּמִיד.' שימו לב שמקום המפגש הוא האוויר ולא הארץ. המשיח בא אל השמים, הקהילה נלקחת למעלה לפגוש אותו שם, ואז מתחיל יום האדון.

יום האדון הוא התקופה שבה חמת האלוהים נשפכת על עולם שאינו שב בתשובה. הוא כולל את המכות, את המשפטים ואת האירועים הקטסטרופליים שיזעזעו את יסודות הציוויליזציה האנושית. שיאו בכך שהמשיח עולה על סוס לבן, כמתואר בהתגלות 19, וצבאות השמים הולכים אחריו, והוא בא לקחת לידיו את הבעלות הסופית על הארץ ולהקים את מלכותו. והנה דבר שצריך לרגש את לבכם: צבאות השמים הנלווים אליו כוללים את הקהילה שלו. הקדושים שנלקחו למעלה ישובו עמו כשיקבל את השלטון על הארץ.

אבל כעת אנו מגיעים לטיעון המרכזי שברצוני שתאחזו בו בקפידה: שופטי שבע התרועות מתרחשים לפני יום האדון. הם אינם חלק מחמת האלוהים שנשפכת לאחר שהקהילה מוסרת מן העולם. הם אירועים שקודמים ליום האדון הגדול והנורא, וכוונתי היא שהקהילה תהיה נוכחת בהם. זה בדיוק מה שמבסס ציטוט יואל בפי פטרוס. האותות המתוארים במעשי השליחים 2:19-20, דם, אש, עשן מתמר, השמש שהפכה לחושך, הירח שהפך לדם, הם אותות שמתרחשים 'לפני בוא יום האדון הגדול והנורא'.

המילה "לפני" היא קריטית. האירועים האלה אינם מתרחשים במהלך יום ה'. הם מתרחשים לפניו. הם קודמים לו. ואם הקהילה נלקחת למעלה ברגע תחילת יום ה', הרי שהקהילה נוכחת באירועים שקודמים לו. זו אינה תיאולוגיה שנועדה להפחיד מאמינים. זו תיאולוגיה שנועדה להכין אותם. קהילה שמבינה מה מגיע לא תיתפס לא מוכנה. קהילה שנאמר לה "תיעלמו מכאן לפני שיקרה משהו קשה" היא קהילה שאינה מוכנה כלל לשעה שהיא נכנסת אליה.

שבעת פגעי החצוצרות, כפי שהם מתוארים בספר ההתגלות, הם סדרה מסלימה של אירועים קטסטרופליים שישפיעו על הארץ, על הימים, על הנהרות, על השמיים ועל הציוויליזציה האנושית. אלה אינם אי־נעימויות קלות. אלה אירועים מזעזעי ארץ, המשנים את פני הציוויליזציה. והקהילה של ישוע המשיח, המועצמת על ידי רוח הקודש, מלאה ברוח, והולכת במתנות ובכוח המתוארים במעשי השליחים 2, תהיה נוכחת בתוכם. לא כקורבנות, אלא כעדים. לא כמנוצחים, אלא כמנצחים.

המילה "לפני" היא קריטית. האירועים האלה אינם מתרחשים במהלך יום יהוה. הם מתרחשים לפניו. הם קודמים לו. ואם הקהילה נלקחת למעלה ברגע תחילתו של יום יהוה, הרי שהקהילה נוכחת באירועים שקודמים לו. זו אינה תיאולוגיה שנועדה להפחיד מאמינים. זו תיאולוגיה שנועדה להכין אותם. קהילה שמבינה מה מגיע לא תיתפס לא מוכנה. קהילה שנאמר לה "תיעלמי מכאן לפני שיקרה משהו קשה" היא קהילה שאינה מוכנה כלל לשעה שהיא נכנסת אליה.

שבעת משפטי החצוצרות, כפי שהם מתוארים בספר ההתגלות, מייצגים סדרה הולכת ומחריפה של אירועים קטסטרופליים שישפיעו על הארץ, על הימים, על הנהרות, על השמיים ועל התרבות האנושית. אלה אינם אי־נוחויות קלות. אלה אירועים המרעידים את הארץ ומשנים את פני הציוויליזציה. והקהילה של ישוע המשיח, המוסמכת על ידי רוח הקודש, מלאה ברוח, והולכת במתנות ובכוח המתוארים במעשי השליחים ב', תהיה נוכחת בכולם. לא כקורבנות, אלא כעדים. לא כמי שהובסו, אלא כמנצחים.