פרק 7

כעת הבה נדבר על פעולתו של אלוהים. “ולתת תודה לאבינו העשה אתנו ראוים לחלק נחלת הקדשים באור׃ אשר הוא חלצנו מממשלת החשך והעבירנו למלכות בן אהבתו׃” (קולוסים ⁦1:12-13⁩). המילה "הועבר" פירושה "הוסר". אם ההגדרה הזאת נכונה, מהיכן הוסרנו? זהו רז המשיח.

תהלים ⁦68:18⁩

18 עלית למרום, שבית שבי, לקחת מתנות לבני אדם; אף לסוררים, כדי שיהוה האלוהים ישכון בתוכם. ישוע שילם את המחיר כדי שאלה המאמינים בו יקבלו את מתנת רוח הקודש. כאשר כתבי הקודש שלעיל מזכירים את המילים "אף לסוררים", הם מתייחסים לכך שמתנות האלוהים וקריאותיו הן בלתי הפיכות, והאלוהים אינו מתחרט עליהן.

תהלים ⁦68:19-20⁩

19 ברוך אדני יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה׃

20 האל לנו אל למושעות וליהוה אדני למות תוצאות׃

ישוע גבר על החטא, המוות, הגיהינום והקבר. אלה היו כבלי השבי שהחזיקו את בני האדם בחיים ובמוות. כולם הובסו על ידי הצדקה ותחיית המתים של המשיח.

לאחר שעלה לשמים אל כסא האלוהים, קיבל מאת האלוהים מתנות הרוח, שיחולקו לעם האלוהים. מתנות אלה הן מידות של האמונה. בשיחה עם האדון אמר לי: "מתנות הרוח הן שערים שדרכם זורמת אל העולם הזה מידה של העוצמה והפעולות של מלכות האלוהים." כתבי הקודש המסכמים:

אל העברים 6:5 - וטעמו את דבר האלוהים הטוב ואת כוחות העולם הבא, מתנות: הוכחה לנצחיות

האיגרת אל האפסיים ד' 7-8, 11

7 אך לכל אחד מאיתנו ניתן החסד לפי מידת מתנתו של המשיח.

8 לָכֵן הוּא אוֹמֵר: כַּאֲשֶׁר עָלָה לַמָּרוֹם, שָׁבָה שֶׁבִי וְנָתַן מַתָּנוֹת לִבְנֵי הָאָדָם. …

11 והוא נתן אחדים כשליחים, ואחדים כנביאים, ואחדים כמבשרים, ואחדים כרועים ומורים; …

קורינתים א ⁦12:4-11⁩

4 ושנות הנה המתנות אבל הרוח אחד הוא׃ ושנים המה השמושים והאדון אחד הוא׃

5 וְיֵשׁ חִלּוּקֵי שֵׁרוּתִים, אַךְ הָאָדוֹן הוּא אוֹתוֹ אָדוֹן. (סוּג שֶׁל שֵׁרוּת אוֹ שֶׁל עֲבוֹדָה)

6 ויש מגוון של פעולות, (תוצאה או פעילות); אבל אותו אלוהים הוא הפועל את הכול בכול. (אלוהים הוא הפועל בנו גם את הרצון וגם את הפעולה.)

7 אך לכל אחד ניתן גילוי הרוח לתועלת הכלל.

8 כִּי לְאֶחָד נִתַּן עַל־יְדֵי הָרוּחַ דְּבַר חָכְמָה, וּלְאַחֵר דְּבַר דַּעַת, עַל־יְדֵי אוֹתָהּ הָרוּחַ עַצְמָהּ;

9 ולאדם אחר אמונה על ידי אותה רוח; ולאדם אחר מתנות רפואה על ידי אותה רוח;

10 ולאחר פעולות ניסים; ולאחר נבואה; (לנבא פירושו לחזות מראש או לדבר על אירועים עתידיים. אולם להתנבא פירושו לדבר את מחשבת האלוהים או את עצתו. הדבר יכול להתייחס לאירוע עתידי, אך לא בהכרח, ואכן הוא יכול להיות קשור גם למצב נוכחי או למציאות קיימת.); ולאחר הבחנה ברוחות; ולאחר מיני לשונות; ולאחר פירוש לשונות:

11 אך את כל אלה פועלת רוח הקודש האחת עצמה, המחלקת לכל אדם ואדם כרצונה.

אולם יש עוד היבט אחד למתן מתנות זה.

עברים ⁦8:3-5⁩

3 כי כל כהן גדול הוא מפקד להקריב מנחות וזבחים ועל כן צריך שיהיה גם לזה דבר להקריב׃

4 והנה אלו היה בארץ לא היה כהן כי יש פה הכהנים המקריבים הקרבנות לפי התורה׃

5 אשר משרתים בדוגמה ובצל של הדברים השמימיים, כפי שמשה הוזהר מאת האלוהים כשעמד להקים את המשכן: "ראה", אמר, "כי תעשה הכול לפי התבנית אשר הראו לך בהר". המתנות והקורבנות הללו היו רק צללים של הדברים השמימיים. הדברים השמימיים הללו הם בני האלוהים. הם משכן האלוהים בארץ היום. הוא שוכן בהם. אך הם גם המתנות שהוקרבו לאלוהים על ידי המשיח. “אף כי דם המשיח אשר הקריב את עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי מום יטהר לבבכם ממעשי מות לעבד את אלהים חיים׃” (עברים ⁦9:14⁩). לאחר שהקריב את עצמו לאלוהים, הישועה וכל מה שניתן לבנים נועדו לעבודת האב.

בברית הישנה צווה ישראל לקחת את המובחר שבצאנם ולהקריב אותו כמתנות לאדון. מתנות אלה הוקרבו לאחר מכן על מזבח הנחושת לפני האדון. פאולוס מדבר על כך באיגרתו אל הרומאים. “ועתה הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית׃” (רומים ⁦12:1⁩).