היעלבות ועיוורון רוחני: כיצד היעלבות שלא נפתרה חוסמת את התפיסה הרוחנית

פגיעה היא אחד המצבים הרוחניים המסוכנים ביותר שמשרת יכול לשאת בתוכו, דווקא משום שמבפנים היא אינה מרגישה מסוכנת. מבפנים, הפגיעה מרגישה מוצדקת. היא מרגישה כמו כעס צודק. היא מרגישה כמו עמידה לימין האמת או הגנה על עצמך מפני נזק. אך מה שהפגיעה עושה בפועל, כשהיא נותרת ללא פתרון, הוא לעוור אותך. היא נוטלת ממך את היכולת לראות בבהירות מה האלוהים עושה, לאן הוא נע ומה הוא דורש ממך.

כאן העיוורון הרוחני הופך לבלתי הגיוני. כוונתו של משרת עשויה להיות להתקיף אדם שפגע בו, אך במצב של עיוורון כזה הוא עלול למצוא את עצמו מדבר נגד דבר שהכיר בעבר כמעשה רוח הקודש. זה מסוכן. אתה עלול למצוא את עצמך עומד נגד האלוהים עצמו, שאתה טוען שאתה משרת אותו, רק משום שפגיעה שלא טופלה השחיתה את התפיסה הרוחנית שלך.

האיגרת אל האפסיים ד:26-27 נותנת הוראה ברורה: "רגזו ואל תחטאו; אל תשקע השמש על כעסכם, ואל תתנו מקום לשטן." הביטוי "אל תתנו מקום לשטן" משמעותי מאוד. כאשר אתם מניחים לפגיעה להישאר בלי פתרון, אתם לא רק נושאים טענה אישית. אתם פותחים דלת לאויב לפעול בחייכם ובשירותכם. והאיגרת אל העברים יב:15 מזהירה מפני אופיו המתפשט של אותו שורש: "השגיחו בשקידה פן יחסר למישהו חסד האלוהים, פן יצמח שורש מרירות ויציק לכם, ובכך יטמאו רבים."

שימו לב שנאמר "ורבים יטמאו". העלבון אינו נשאר מוגבל לאדם שנעלב. הוא מתפשט. הוא מטמא אחרים. הוא יוצר תרבות משלו סביבו. ואלה שמתקבצים סביב איש השירות שנעלב עושים זאת לעיתים קרובות לא משום שיש להם אותו שכנוע רוחני, אלא משום שיש להם אותו עוון. הם מנצלים את כל מי שמביע סוג כלשהו של אי נחת או עלבון כלפי השירות. הם משתמשים בעלבונות האלה כדי להצדיק את חוסר הצדקה שלהם, וממשיכים לבנות את שירותם על עלבונות ועל העוון של אחרים. מי שהולכים אחרי אדם כזה בגלל עלבון יודעים שהקשר האמיתי ביניהם הוא קשר של עוון.

הדרך היחידה לצאת ממצב כזה היא ענווה ותשובה. אבל תשובה דורשת כניעה. ולפעמים אנשים אינם רוצים לחזור בתשובה, משום שהתשובה הייתה מחייבת אותם לוותר על רצונם בנקמה. רומים 12:19 מדבר על כך ישירות: "אהוביי, אל תנקמו בעצמכם, אלא תנו מקום לזעם; כי כתוב: 'לי נקמה, אני אשלם', אומר יהוה."

העובדה שאתה מדבר על פגיעה אינה אומרת שנרפאת ממנה. עליך להתגבר על הפגיעה. עליך להתעלות מעליה בכוח חזק יותר מהפגיעה עצמה. האהבה צריכה לכבוש את הפגיעה. משהעוון התבסס, יש לטהר אותו באהבה. השחרור שלך אינו תלוי בכך שמישהו מסכים איתך. דבר האלוהים הוא המשחרר.

משום כך מה שנאמר במתי 6:14-15 אינו בגדר רשות: "אִם תִּסְלְחוּ לַבְּנֵי אָדָם אֶת פִּשְׁעֵיהֶם, יִסְלַח גַּם לָכֶם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם; אֲבָל אִם לֹא תִסְלְחוּ לַבְּנֵי אָדָם אֶת פִּשְׁעֵיהֶם, גַּם אֲבִיכֶם לֹא יִסְלַח לָכֶם אֶת פִּשְׁעֵיכֶם." סליחה אינה רק מידה רוחנית טובה. היא תנאי להמשך הגישה שלכם אל סליחת האלוהים. לב שאינו סולח חוסם לא רק את היכולת שלכם להבחין בהכוונת האלוהים, אלא גם את ההתחברות שלכם עם האלוהים עצמו.

חכמה דורשת שכאשר אתה נתקל במצוקה או בפגיעה, תקדיש זמן כדי להבחין במיקומם הרוחני של המעורבים, ותניח לידיעה הזאת להנחות אותך בהתנהלותך מולם. לעולם אל תשכח שחלה עליך אחריות לגלות להם את צדקת האלוהים, אף על פי שהפכו את עצמם לאויבך. המעלה שרכשת מציות בעבר נותנת לך את הכוח לאהוב אותם באהבת המשיח, חרף כוונותיהם כלפיך. החלט בלבך לציית לדבר האלוהים. החלטה זו שומרת על טוהר הלב. כאשר הלב טהור, תוכל תמיד לראות את האלוהים בתוך הניסיון.

פגיעה היא מבחן. וציון המעבר הוא אהבה, סליחה והמשך תנועה קדימה באלוהים. אל תניחו למעשיו של אדם אחר להפוך לדבר שעוצר את המשימה שלכם.

חוכמה דורשת שכאשר אתה פוגש מצוקה או פגיעה, תקדיש זמן להבחין במיקומם הרוחני של המעורבים, ותניח לידיעה הזאת להנחות אותך במגעך עמם. לעולם אל תשכח שחלה עליך אחריות לגלות להם את צדקת האלוהים, אף על פי שהפכו את עצמם לאויבך. המעלה שרכשת מציות בעבר נותנת לך את הכוח לאהוב אותם באהבת המשיח, חרף כוונותיהם כלפיך. החלט בלבך לציית לדבר האלוהים. החלטה זו שומרת על טוהר הלב. כאשר הלב טהור, תוכל תמיד לראות את האלוהים בתוך הניסיון.

חוכמה דורשת שכאשר אתה פוגש מצוקה או פגיעה, תקדיש זמן להבחין במיקומם הרוחני של המעורבים, ותניח לידיעה הזאת להנחות אותך במגעך עמם. לעולם אל תשכח שחלה עליך אחריות לגלות להם את צדקת האלוהים, אף על פי שהפכו את עצמם לאויבך. המעלה שרכשת מציות בעבר נותנת לך את הכוח לאהוב אותם באהבת המשיח, חרף כוונותיהם כלפיך. החלט בלבך לציית לדבר האלוהים. החלטה זו שומרת על טוהר הלב. כאשר הלב טהור, תוכל תמיד לראות את האלוהים בתוך הניסיון.

פגיעה היא מבחן. והציון העובר הוא אהבה, מחילה והמשך התקדמות באלוהים. אל תניחו למעשיו של אדם אחר להפוך לדבר שעוצר את המשימה שלכם.