הישמרות מפני דחייה רוחנית: כיצד נשארים רגישים רוחנית ומחויבים לתת דין וחשבון

אחת המציאויות המפכחות ביותר בכתבי הקודש היא שאדם יכול להתנגד לאמת בעקביות כזו עד שרגישותו הרוחנית מתקהה לצמיתות. זה אינו מצב שמגיע בבת אחת. הוא מתפתח בהדרגה, דרך בחירות חוזרות ונשנות להתעלם מהוכחת המצפון, לכסות על חטא, ולשמור על מראית עין תוך סירוב להתמודד עם מה שמתרחש באמת בפנים. ואם לא עוצרים אותו, הוא מוביל לפסלות רוחנית, מצב שבו המצפון כבר אינו פועל ככלי רוחני אמין.

כאשר אדם נעשה עיוור רוחנית, הוא מאבד את הנכונות לבחון את עצמו. במקום זאת, הוא עשוי להעסיק את עצמו בעבודה בקהילה. הוא עשוי להטיף, לנסוע, לארח כנסים ולהשתתף בפעילות שירות והשרות בקודש, תוך סירוב להתמודד עם מצבו הרוחני האמיתי. חזון יוחנן 3:1 מתאר זאת בדיוק: "יודע אני את מעשיך, יש לך שם שאתה חי, ואתה מת." פעיל. עסוק. בעל שם. אבל מת.

טימותיאוס ב' 3:5 ו-7 מתאר את התבנית: "אוחזים בצורה של יראת אלוהים, אך כופרים בכוחה; מאלה התרחק... לומדים תמיד, ואינם מסוגלים לעולם לבוא אל דעת האמת." הצורה שלמה. הפעילות נמשכת. אבל הכוח חסר, והאמת לעולם אינה נוחתת. זהו מצבו של המשרת שהניח לרגישותו הרוחנית להישחק בגלל חטא שלא טופל, פגיעה שלא נפתרה ועוון שלא נתוודה.

יוחנן א' 1:8-9 מדבר אל אלה שחטאו אך אינם מוכנים להודות בכך: "אִם נֹאמַר שֶׁאֵין לָנוּ חֵטְא, אֶת עַצְמֵנוּ אָנוּ מַתְעִים וְהָאֱמֶת אֵינֶנָּה בָנוּ. אִם נִתְוַדֶּה עַל חַטֹּאתֵינוּ, נֶאֱמָן וְצַדִּיק הוּא לִסְלֹחַ לָנוּ עַל חַטֹּאתֵינוּ וּלְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל חוֹסֶר צְדָקָה." הוא מתייחס לאלה שחטאו אך אינם מוכנים להודות בכך. במקום זאת הם משקרים ומעמידים פני קדושים. אלה בני האלוהים שנולדו מחדש, אך אין להם התחברות עם האלוהים בגלל חטא שלא הודו בו. כנות כלפי עצמנו היא חיונית לניווט רוחני.

משלי 28:13 מציג את העיקרון בבהירות: "מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועוזב ירוחם." כיסוי החטא אינו גורם לו להיעלם. הוא מחמיר אותו. ותהלים 32:3-5 מראה מה קורה בתוך האדם כשהחטא מכוסה: "כי החרשתי בלו עצמי, בשאגתי כל היום... חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי." ההקלה הבאה מווידוי כן אינה רק רוחנית, היא משפיעה על האדם כולו.

השמירה מפני היפסלות דורשת מתן דין וחשבון מתמשך, לא הצגה של דין וחשבון, אלא כניעה אמיתית לרוח הקודש ולסמכות הרוחנית שאלוהים הציב בחייך. שאלות המבחן לכל משרת הרוצה להישאר רגיש רוחנית הן אלה: האם אתה באמת קדוש? האם אתה שקדן בלימוד דבר האלוהים? האם יש לך עדות טובה בקרב אלה שמארחים אותך? האם נקטת יוזמה לצייד את עצמך בידע ובהבנה של מה שנדרש ממך?

חיוני שיהיו סימנים ברורים לחיי תפילה בריאים. חיוני שיהיו סימנים ברורים לחיי לימוד בריאים. האם האדם מנצל את העזרה הרוחנית הנמצאת סביבו כדי להתחזק ולגדול בדעת ובחכמה? האם יש לאדם רוח מוכנה ללמוד? האם האדם מיישם את דבר האלוהים בניסיונותיו ובצרותיו, ובכך מוכיח שהוא מציית לאלוהים? אלה אינם סימנים שנתונים לבחירה בבריאות הרוחנית. הם המדדים של משרת שנשאר רגיש ונותן דין וחשבון.

יראת ה' היא זו שמונעת מאדם לחצות את הקו אל תוך מצב של דחייה מצד האלוהים. משלי ח׳:י״ג אומר: “יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי׃” כאשר אתה באמת ירא את האלוהים, אתה שונא את הדברים שהוא שונא. אינך מתפשר איתם. אינך מתרץ אותם. אינך מכסה עליהם. אתה מביא אותם אל האור ומטפל בהם.

הישארו רכי לב. הישארו כנים. הישארו מחויבים לתת דין וחשבון. ברגע שתפסיקו להיות מוכנים לשמוע תיקון, מתחילה הרגישות הרוחנית שלכם להישחק. וברגע שהרגישות שלכם נשחקת, היכולת שלכם לנווט במלכות האלוהים נפגעת. שמרו עליה כעל חייכם.